סיקאלה וניסקאלה - העולם הרוחני של באלי

כתב וצילם: דודו בן צור

כ-95% מתושבי באלי הם הינדים, והשאר - מוסלמים ונוצרים. בשנים האחרונות, חלה עלייה במספרם של המוסלמים באי, המגיעים מהאיים יאווה ולומבוק ומאזורים אחרים באינדונזיה, על מנת למצוא פרנסה במקום. הדת והתרבות ההודית, הגיעו אל האי לפני כ-2,000 שנה, כפי הנראה על ידי סוחרים הודים שעברו בו. מאז, היא ידעה השפעות רבות, בעיקר עם הגעתו של הבודהיזם לאיים הסמוכים - סומטרה (Sumatra) ויאווה (Java), במהלך המאה-11. במהלך השנים, התפתחה הדת הבאליאנית המקובלת כיום - ה`אגמה הינדו` (Agama Hindu) - הינדואיזם עם השפעות בודהיסטיות, יאוואניסטיות ומגוון אמונות קדומות שהשתמרו אצל תושבי האי. ביצירות האומנות הבאליאניות המסורתיות, ניתן לעמוד על ההשפעה ההינדואיסטית, עם התייחסות בולטת לאפוסים ההודים, דוגמת הראמאיאנה (Ramayana); יחד עם זאת, הדת המקומית מאופיינת במסורות ומנהגים, שחלקם שונים לחלוטין מאלו הנהוגים בקרב תושבי הודו. אורח החיים הדתי והמסורתי של תושבי באלי, משופע בפסטיבלים וחגים, המצוינים בטקסים מרתקים ואירועים ססגוניים. שני לוחות שנה מקובלים בבאלי, לפיהם מצוינים המועדים והאירועים - פאווקון (Pawukon) - לוח שנה בן 210 ימים, הנחלקים ל-6 חודשים בני 35 יום, במחזורי שבועות משתנים (המתרחשים במקביל), הנעים בין יום אחד לעשרה ימים. השבועות החשובים הם בני ה-3, 5 ו-7 ימים, והחגים הדתיים מצוינים בימי המפגש של השבועות, הנחשבים לקדושים. Sasih - הלוח ההינדי, עם מחזור שנה בן 12 חודשים, הנקבעים על פי הירח (כשראשיתו של כל חודש מצוין ביום שלאחר מולד הירח). שפע הפסטיבלים והאירועים, מאפשר היכרות בלתי אמצעית עם אמונותיהם ומנהגיהם של התושבים. ההתמצאות בתאריכי החגים והאירועים קשה ומבלבלת, כך שבהגיעכם לאי, מומלץ להתעדכן במשרד התיירות המקומי, בעיתונות בשפה האנגלית, במלון בו אתם משתכנים או בסוכנויות התיירות הפזורות ברחבי האי. Nyepi - ראש השנה, על פי ה-Sasih - לוח השנה הירחי (חל, בדרך כלל, בין סוף מרץ לתחילת אפריל). בלילה שלפני הניאפי, מציינים את ה-Melasti - יום של היטהרות, בו יוצאים התושבים, לבושים בבגדים מסורתיים, לגרש את הרוחות הרעות מן האי. הם צועדים אל הים ואל מקורות המים הקדושים, כשהם נושאים פסלונים ומנחות לאלים. כל האירועים מלווים ברעש גדול של תופים רועמים והרבה המולה, המהווים הקדמה רועשת לשקט של יום המחרת. ביום הניאפי, כל האנשים שומרים על דממה, מנועים מלעבוד, לטייל או לעסוק בכל פעילות. על פי האמונה, השקט (שאחרי הסערה של חגיגות אירועי הלילה), יגרום לרוחות הרעות לחשוב שהאי לא מיושב ולהניח לו לנפשו. Galungan - החג החשוב ביותר בשנה, המציין את יום בריאת העולם (חל בשבוע ה-11 של השנה, על פי לוח הפאווקון). על פי האמונה, בימי החג נוהגים האלים לבקר את המאמינים בכפריהם, ולפיכך עורכים לכבודם תהלוכות וחגיגות. במהלך החג, נוהגים התושבים לבקר חברים, בני משפחה ושכנים, וכמובן - לפקוד את המקדשים. Kuningan - חל ביום העשירי של הגלונגן ומציין את סיומו. יום זה מוקדש לרוחות האבות, כשמרבית האירועים מתרכזים במקדש המים בטאמפאקסירינג (Tampaksiring). Eka Dasa Rudra - אחד האירועים החשובים והבולטים בבאלי, המצוין אחת ל-100 שנה, למען שמירת האיזון בין כוחות הטוב והרע.