ירושלים של מרוקו


העיר פס (Fes) נחשבת בעיני לירושלים של מרוקו. מרכז דתי, רוחני ותרבותי, אחת מארבע הערים המלכותיות של מרוקו (פס, מרקש, מקנס ורבאט) והעתיקה שבהן. העיר, שייסד אותה במאה ה-8 לספירה מולאי אידריס המיוחס למשפחתו של הנביא מוחמד, הפכה לעיר הקדושה ביותר במרוקו ואחת הקדושות בצפון אפריקה כולה. לצד המסגדים המפוארים והמדרסות המעוטרות התפתחה גם תרבות חומרית נפלאה של אומנות, עם גילדות מקצועיות של קדרים, מעבדי עורות ומעבדי עץ, מפרזלים, יוצרי אריחי קרמיקה, אורגי שטיחים ועוד.

מלבד הביקור ברובע היהודי של פס והשיטוט במבוך הסמטאות והחצרות של "פס אל-באלי" (Fes el-Bali), היא פס העתיקה, תוכלו ליהנות גם מביקור בסדנאות מקומיות שבהן אפשר לצפות בתהליכי עיבוד ויצירה שלא השתנו מאות בשנים. הרבה מהאומנות המקומית מקורה למעשה באנדלוסיה של דרום ספרד, מזמן הכיבוש המוסלמי של ספרד, אולם בשל המיקום של פס בין רכס א-ריף שבקרבת חופי הים התיכון ובין הרי האטלס התיכון, הפונים אל הסהרה ומשם דרומה לאפריקה, תמצאו כאן אריחים אנדלוסיים, הנקראים כאן זליג', לצד שטיחים ברבריים מהרי האטלס והסהרה.

המֵדינה היא העיר העתיקה האופיינית למגרב (מדינות צפון-מערב אפריקה) – מה שאנחנו מכנים בטעות קסבה. מכוניות אינן מורשות להיכנס אל המֵדינה, וכל התנועה בה נעשית ברגל או על גב פרדות. כדאי מאוד לערוך את הביקור הראשון והשני כאן עם מדריך מקומי המכיר היטב את סמטאות העיר העתיקה ואת רחובותיה. הוא גם יֵדע להוביל אתכם אל הפינות המעניינות של המדינה ואל השווקים והדוכנים. השער העיקרי אל המדינה הוא באב בו ז'לוד (Bab Bou Jeloud)- שער העורות. כדאי לקבוע את השער כנקודת ציון ומפגש למקרה שהלכתם לאיבוד.

לאחר שנכנסתם למדינה מבאב בו ג'ולוד, תגיעו לכיכר שממנה מתפצלות שתי סמטאות ראשיות: הימנית היא טלעה סע'ירה (Tala’a Seghira), המסתיימת בסמטת טלעה כבירה (Tala’a Kebira) – זה למעשה הרחוב הראשי החוצה את המדינה, והוא מגיע עד מסגד קרוואין (Karaouine, המסגד החשוב והגדול של פס, שבו נמצאת גם האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם הפעילה עד היום). לאורכו של הרחוב תמצאו חנויות ודוכנים רבים. חצרות רבות לצד הרחוב שימשו פעם מלונות קטנים, והיום הן משמשות בתי מלאכה לעיבוד עור, עבודות נחושת, קליעת מחצלות, נגרות ועוד.

באזור הזה תמצאו כמה רחובות שנקראים על שם הגילדות המקצועיות ובתי המלאכה המאפיינים אותם; ברחוב עושי הנעליים, הנקרא בצרפתית Rue Cherabliyyin, תמצאו דוכנים וחנויות עם מוצרי עור, סנדלים, כפכפים ובעיקר באבוש (babouche)- כפכפי העור המסורתיים של העיר פס.

סוק אל-עטרין (Suk el-Atrin) הוא למעשה לבה המסחרי של העיר העתיקה, ומקורו בשוק הבשמים וצמחי המרפא, שבו תוכלו לקנות תבלינים, שיקויי מרפא ואת החינה המסורתית המיוצרת מעלי צמח הכופר וקליפות של רימונים; לצד דוכני התבלינים תמצאו גם חנויות עם כלי חרס וקרמיקה אופייניים לפס ולעיר סאפי (Safi).

באזור מסגד קירוואין תמצאו את פונדוק תטוואני (Funduk Tatwani) ואת פאלה דה פס (Palais de Fes) – שני מלונות קטנים שהוסבו לחנויות שטיחים. השטיחים נחלקים בדרך כלל לשני סוגים: שטיחים ברבריים הנארגים על ידי שבטים מהאטלס הגבוה – אלה מתייחדים בסמלים שבטיים ובצבעים עזים, ולרוב הם ארוכים וצרים. הסוג השני הם שטיחים "עירוניים" הנארגים ברבאט, בסלה (Salé) או בקזבלנקה, ומאפיינים אותם סימטריה, מוטיבים של פרחים וצורות גיאומטריות. המחירים בהתחלה גבוהים, אבל עם קצת מיקוח אפשר לרדת למחיר של 200-120 דולר לשטיח בגודל בינוני ובאיכות טובה.

אין סיור בפס שאינו מגיע אל רובע הבורסקאים של העיר. את המקום תזהו לפי הצחנה הכבדה שעולה בתהליך עיבוד העורות. המדריך ייקח אתכם אל מרפסת תצפית שממנה תוכלו להשקיף על חצר גדולה ובה בורות סיד גדולים. עשרות עובדים עוסקים כאן בניקוי, עיבוד וצביעה של העורות. מומלץ לדחוף עלי נענע לנחיריים כדי להתגבר על הריח. לצד מרפסת התצפית תמצאו גם חנות למוצרי עור, עם חגורות, מעילים, מנורות וכמובן – נעלי באבוש.

אני אוהב למצוא דווקא את החנויות הפחות נוצצות והפחות תיירותיות, אלה שנחבאות באיזו סמטה צדדית או מאחורי חלון ראווה מאובק. תמיד נדמה לי ששם יש פריט כלשהו שמחכה רק לי כבר עשרות שנים, מסתתר מעיני התיירים האחרים. בחנויות כאלה אפשר תמיד למצוא חפצים או יצירות אמנות אותנטיות, שהגיעו מאזורים שונים של מרוקו ואפילו ממדינות שונות באפריקה כמו ניז'ר ומאלי.

בחנות כזאת מצאתי מראה מהסהרה בתוך מסגרת עץ, מעוטרת בחרוזים כחולים, פיסות מעצם גמל ופיתוחי נחושת. בחנות אחרת מצאתי לוח עץ מעוטר בערבסקות ובפסוקים מהקוראן, המשמש נערים בלימוד במדרסה. בחנויות מסוימות תמצאו אפילו פריטים כמו מזוזות וחנוכיות עתיקות. המחירים בחנויות כאלה בדרך כלל גבוהים, אבל הפריטים הם באיכות גבוהה, אותנטיים ולא מזויפים.

טיפ לדרך

מומלץ להתמקח. הסוחרים מתחילים ממחירים גבוהים מאוד, ואפשר בהחלט להוריד את המחיר לחצי מהמחיר ההתחלתי ואף יותר. עם זאת, מרגע שסגרתם על מחיר, אין זה מכובד לסגת ולבקש עוד הנחות.

החנויות הן מקום מצוין לשירותים נקיים (מצרך נדיר מאוד במרוקו); כמו כן תמיד יכבדו אתכם בתה ריחני ומתוק ואולי גם בשתייה קרה. אם מצאתם משהו שמוצא חן בעיניכם – קנו אותו. לא בטוח שתמצאו אותו בהמשך הטיול; האומנות המקומית משתנה ממקום למקום במרוקו, וכך גם האיכות שלה. מובן שפריטים איכותיים עולים בדרך כלל יותר, אבל משתלם לקנות אותם.

#טיולמרוקו #טיולמאורגןמרוקו #אפריקה

טיולים נוספים
חיפוש לפי תגיות