כל הזכויות שמורות לדוד בן צור הטיולים הטובים בעולם

קידום: Wix Seo MOnster

דוד בן צור           054-4811710  

טיולים נוספים

נדודי שינה בגרינלנד

אני מצלם גוש קרח כבר קרוב לשעה. זה גובל בסוג של הפרעה אובססיבית. השעה שתיים בלילה, אך השמש זורחת כאילו עכשיו צהריים. אני לבד על החוף הרחק מהכפר, לאחר שצעדתי לאורך גדות הפיורד המוארך. שברי קרחונים קטנים נסחפים אל חוף, מפוזרים כמו פסל סביבתי. השקט מופרע על ידי מיליוני טיפות המים, הנוטפות מפסלי הקרחונים הקטנים הניצבים על החוף ומפשירים לאטם בשמש הארקטית. ואולם, אני איני מפשיר. למרות השמש הזורחת באמצע הלילה, הטמפרטורה קרובה לאפס מעלות. ‪בתוך האוזניים והמוח מתנגן לו האלבום המופלא של U2 – "האש הבלתי נשכחת" – האלבום המושלם לאדם המתהלך לבדו על חוף צפוני, מבודד וסחוף רוחות וקרחונים. צמחי ים ענקיים נרקבים על החוף, וספק זבובונים ספק יתושים מרחפים מעליהם.

 

 

 

זהו הביקור הראשון שלי בגרינלנד, וליתר דיוק במזרח גרינלנד. הכפר טאסיאילק (Tasiilaq), לשעבר אמסליק (Ammassalik), הוא אחד משלושה יישובי קבע לאורך כל החוף המזרחישל גרינלנד. התקופה היא תחילת אוגוסט, ורק לאחרונה הפשיר הים הקפוא בפיורד הארוך, שבקצהו נמצא הכפר. ספינת משא דנית הגיעה לכפר לפרוק מזון. מדפי המרכול המקומי היו כבר ריקים כמעט לגמרי. תושבי הכפר ירו באוויר משמחה למראה הספינה האדומה העושה דרכה במעלה הפיורד. התחושה כאן היא קצת של עולם שלישי. אשפה זרוקה בחצרות הבתים וכלבי מלמוט, הקשורים למוטות ברזל בחצר, מייללים או לועסים דגים מיובשים. אני מתאכסן בבית מקומי במעלה הכפר ומחלון החדר אני יכול לראות את כל הכפר על בתיו הצבעוניים, את הפיורד המופלא המוקף צוקי גרניט מחודדים ואת ספינות הדיג האדומות בנמל. זהו אחד הכפרים הכי ציוריים בכל גרינלנד. ואולם, איני מצליח לישון כבר יותר מ-30 שעות. ההתרגשות מההגעה לגרינלנד, השמש שאינה שוקעת והכלבים המייללים אינם מאפשרים לי להירדם, מעין סינדרום גרינלנד שתיירים כנראה לוקים בו. אני מתהלך בין בתי הכפר הצבועים בצבעי צהוב, אדום, ירוק וכחול מתקלפים. רוב האנשים בכפר כבר ישנים חוץ ממני ומעוד כמה שיכורים היושבים בפתח מדרגות בתי העץ. הגעתי לכאן לשלושה ימים בסך הכול בטיסה מריקיאוויק, איסלנד, ולא נשאר לי עוד הרבה זמן להיות כאן. אני רוצה לבלוע הכול. גם ככה איני נרדם. אני יורד דרך שבילי הכפר אל הפיורד ומשם ממשיך לאורך החוף עד למעלה הפיורד, קרוב למקום שבו הים מתחבר לאדמה המכוסה בטחב ירוק ולסלעים המכוסים חזזיות ואוכמניות. שועל ארקטי נמלט מפניי, אך עוצר לרגע להביט לאחור במטריד הלילי שהפריע לו לזלול אוכמניות או לחמוס את ביצי שלצדף החוף (Haematopus ostralegus). זיהיתי אותו על פי המקור הכתום הארוך. ואולם, אני נמשך אל קצה הפיורד, שם החוף זרוע שברי קרחונים שנוצצים בשמש חצות כמו יהלומים. אני מביט מהופנט בקרני האור, הנשברות דרך פיסות הקרח השקופות-צלולות לאלפי רסיסים של אור. האור כאן אינו דומה לשום דבר שיש לנו בקיץ בארץ. בונו שר על אלביס פרסלי, על אמריקה ועל מרתין לותר קינג. השועל רק רוצה לאכול. אני רק רוצה לישון.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

חיפוש לפי תגיות
Please reload