אז איפה נמצאת לפלנד?
גורמי תיירות רבים מציעים החורף טיולים ללפלנד המושלגת. רבים מהם אינם יודעים היכן מתחילה והיכן נגמרת לפלנד. אז לפני שאתם אורזים מעילים, כפפות וברדסים חשוב להסביר לצרכן מה עומדים לרכוש היות וישנם הרבה דקויות שעושים את ההבדל בין טיול בלפלנד האמיתית לבין חופשה נחמדה בצפון פינלנד. רוב הטיולים המוצעים החורף מבוססים על טיסת שכר ישירה מישראל לעיר רובניימי שבצפון פינלנד. זאת העיר הגדולה ביותר בצפון פינלנד והיא ממוקמת סמוך מאד לחוג הארקטי. אך זאת עדיין לא לפלנד. החבילה המוצעת כוללת טיסת שכר ישירה, 7 לילות במלון ברובניימי וסיורי כוכב היוצאים מרובניימי כמו למשל שיט בשוברת הקרחֿ, סיורים קצרים עם אופנועי שלג באזור רובניימי ונסיעה קצרה במזחלת כלבים באזור רובניימי. לתייר המגיע פעם ראשונה לצפון פינלנד זה נראה במבט ראשון כדבר האמיתי אולם לפלנד האמיתית נמצאת הרבה צפונה משם. סביר להניח שהלאפים היחידים שיראה התייר הם פינים רגילים הלובשים "תחפושת" לאפית ואיילי הצפון שיראה יהיו במכלאה כלשהי. זה בערך כמו לבקר באילת ולהגיד שטיילת בסיני. בלי לגרוע כמובן מיופיה של העיר אילת. היתרון היחיד של החבילה המוצעת היא טיסת השכר הישירה אבל כאן גם נעוץ חיסרון גדול. את רוב הטיול שלך תעשה מוקף בעוד כמאה ישראלים. כל היופי בלפלנד האמיתית זה השקט, התחברות לטבע והתנתקות מהמוכר לנו. אזור רובניימי הוא אזור מאד אורבני יחסית ולכן הנוף כולל גם הרבה כבישים, עמודי חשמל, מסילות רכבת, גשרים. במהלך חודשים דצמבר ינואר יש עומס תיירים גדול בגלל חופשת חג המולד ותיירים רבים הבאים לבקר בכפר של סנטה קלאוס. רוב תיירות החורף הצ'רטריסטית המגיעה מאירופה מגיעה לרובניימי מה שאומר מסלולי אופנועי שלג עמוסים, אופנועי שלג ברמת תחזוקה ירודה וכמות תיירים גדולה בעיר רובניימי. יש מטיילים שזה בהחלט מספיק להם אבל מי שמחפש את הדבר האמיתי חייב להצפין משם. המחירים לחבילה של שבוע ברובניימי עולים כ 2100 יורו לאדם בחדר זוגי. זהו מחיר יחסית גבוה מאד אם לוקחים בחשבון את הסיורים הקצרים עם אופנועי השלג, המחיר מבוסס על 2 מטיילים החולקים את אותו אופנוע שלג, הרבה זמן ריק בו אין ממש מה לעשות, כל הסיורים מבוססים על קבוצות מאד גדולות של כשלושים עד ארבעים איש בכל סיור.
אז היכן באמת מתחילה לפלנד? פשוט מאד לזהות את המקום האמיתי. החל מהעיירה Vuotso (כמה מאות קילומטרים צפונית לרובניימי) מתחילים לראות שלטים בשפה הפינית ובשפה הסאמית (השפה הלאפית הרשמית). מכאן מתחילה לפלנד הפינית ומכאן אפשר להגיע לפינמרק – לפלנד הנורבגית. העיירות Ivalo ו- Inari הם מרכז חשוב לתיירות באזור הזה. מכאן אפשר לצאת לספארי מזחלות כלבים ואופנועי שלג באזור אגם אינרי וצפונה אל תוך לפלנד הנורבגית ועד לפיורדים של ים ברנטס בצפון מזרח נורבגיה על קו רוחב 70 מעלות צפון. האוכולוסיה כאן דלילה מאד ורבים מהתושבים הם סאמים (לאפים) המגדלים את האייל הצפוני. יחד עם זאת חשוב להדגיש שבכל צפון פינלנד חיים כמה אלפי סאמים. היום חיים כשבעים אלף סאמים בצפון אירופה. רובם חיים בנורבגיה והשאר בפינלנד, שבדיה וחצי האי קולה שברוסיה. גם הסיכויים לראות את הזוהר הצפוני הרבה יותר גבוהים כאן מאשר ברובניימי היות ואין הרבה אורות עיר מלאכותיים המפריעים לחזות בתופעה הגיאופיסית. כל מי שיבטיח לכם צפיה מובטחת בזוהר הצפוני סימן שלא ממש מכיר את הצפון. הסיכויים טובים אך זה גם עניין של מזל ומזג אויר. המפגש כאן עם האוכלוסיה הלאפית הוא אמיתי ובלתי אמצעי. התושבים כאן מכבדים את המסורת והתרבות המקומית. סיכויים טובים לראות כאן עדרים של איילים צפוניים בטבע, מקומיים העוסקים בדיג באגם אינרי הקפוא, משפחה מקומית חוצה את אגם אינרי על גבי אופנוע שלג ומזחלת. יש אפשרות גם ללון בחוות מקומיות של מגדלי איילים או בכפרים קטנים באזור אינרי או בצד הנורבגי.
מתי כדאי לנסוע ללפלנד? נתקלתי בחברות תיירות המציעות טיוליפ בדצמבר ובינואר. שוב סימן לחוסר נסיון והיכרות עם הצפון. אלו חודשים קרים מאד והרבה פעילויות מבוטלות בגלל קור שמגיע למינוס שלושים מעלות ואפילו למטה מזה. כמו כן יש מעט מאד שעות אור כך שכל יום פעילות לא מתחיל לפני עשר בבוקר ומסתיים בסביבות שלוש בצהרים. שכבת הקרח בים לא תמיד מספיק עבה ליציאה של שוברת הקרח וסיורים מתבטלים. כמו כן יש שנים שעדיין אין מספיק שכבת שלג מספיק עבה למסלולים של אופנועי שלג ומזחלות כלבים. החודשים המומלצים ביותר ללפלנד הם מסוף פברואר ועד תחילת אפריל.
